חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק מ"ת 21984-10-11

: | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
21984-10-11
11.10.2011
בפני :
דניאל בן טולילה

- נגד -
:
מדינת ישראל
עו"ד פיני סויסה
:
יגאל דוקרקר (עציר)
עו"ד מאיר סויסה
החלטה

מונחת בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.  כתב האישום ובקשת המעצר הוגשו היום, אשר עפ"י עובדות כתב האישום, מיוחסות למשיב 2 עבירות איומים. הראשונה הינה מיום 11.9.11 כאשר עפ"י האמור בסעיף 3 לעובדות כתב האישום, בשעה שפגש המשיב את המתלוננת שהינה אשתו, בבית המשפט בדימונה איים זה בפגיעה שלא כדין בגופה, בכך שאמר: אני מגיע לבית אני שוחט אותך.

סעיף 4 לעובדות כתב האישום מלמד כי ביום 9.10.11 בשיחה שהתקיימה בין המשיב לבין העו"ס , איים הנאשם שלא כדין, בגופה של המתלוננת וילדיה בכך שאמר לעו"ס כי הוא יגיע לביתה של המתלוננת ויתאבד מול הילדים.

בפתח הדיון בפניי, ולאחר שעיין בחומר החקירה, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, אולם לטענתו המדובר בהתנהגות שערורייתית של המבקשת אשר רק חיכתה לשעה שזה יצא מן הכלא, ובו ביום שזה היה אמור להשתחרר, הגישה את כתב האישום והבקשה האמורה.

זאת ועוד, לדבריו, הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח התנהלות המשיבה כפי שבאה לידי ביטוי ביום אמש, היינו 10.10.11 שעה שבבימ"ש בדימונה, הציגו הצדדים הסדר לפיו יוטלו על המשיב, 7 חודשי מאסר על תנאי, כאשר זה היה סבור ובטוח שבכך זה "מנקה השולחן" ויוכל להתחיל את חייו מחדש עם צאתו מן הכלא.

עוד זה הצביע על כך שהאמור בסעיף 3 לכתב האישום, היינו האיומים מתאריך 11.9.11, נמסרו ע"י המתלוננת כעדות כבושה, שכן, אלו מצאו ביטויים רק בהודעה מיום 10.10.11, לאור כל האמור לעיל, ונוכח התנהלות המשיבה, מבקש זה כי ביהמ"ש יורה על שחרורו לאלתר.

מנגד, ב"כ המבקשת, מציין כי מדובר במי שמשמיע איומים קשים בשתי הזדמנויות.

אין המדובר בהתנהלות מתוכננת, של המשיבה, אלא פועל יוצא של האופן בו התפתחה החקירה ובודאי שאין לייחס כל כוונת זדון לכך.

זאת ועוד, זה מפנה לעברו הפלילי של המשיב, אשר כולל עונשי מאסר בפועל, בכללם בגין אלימות כלפי אותה מתלוננת בתיק זה.

אשר לאופן התנהלות המשיבה בפני ביהמ"ש בדימונה, זה ציין כי הדבר כאמור לא הוסתר באופן מכוון ע"י התובע, ויש ליחס הדבר בין היתר , בעומס והיעדר תיאום בין הגורמים השונים.

כאמור, יש הסכמה לראיות לכאורה, וכך לעילת מעצר.

אודה כי יש לפחות למראית פני העין, יש טעם לפגם לכך שביום בו המשיב עתיד לצאת מן הכלא, "ממתין לו" כתב אישום ובצד זה בקשת מעצר. יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהונח בפניי, אין לדבר על שיהוי בו פעלה המשיבה, או דרך התנהלות שנועדה להביא את הדברים לתוצאה זו. המדובר בהליך שתחילתו בתלונה אותה מגישה העו"ס אך לפני יומיים היינו ביום 9.10.11 כאן המקום להדגיש כי שיחה זו הינה שיחה יזומה המבוצעת כדבר שבשיגרה עובר לשחרורו של משיב זה מן הכלא, בדומה לאנשים אחרים שמשתחררים. בהודעתה במשטרה מתאריך זה בשעה 15.00 זו מספרת כי המשיב באופן רגוע ולא בעידנא דריתחא מודיע כי ברגע שהוא יוצא הוא מגיע ומתאבד מול הילדים וזאת ע"מ שהילדים יראו את אביהם מת.

תלונה זו של העו"ס הביאה מיידית לחקירה של המתלוננת אשר מספרת כי המשיב שוחח עימה ואף ציין את הדברים בפניה, ואגב תלונה זו, סיפרה על האיום מיום 11.9.11.

כשאלה פני הדברים, ברור כי לא כל פעולה מכוונת היא זו שהניעה את המשיבה, אלא אותה שיחה עם העו"ס במסגרתה כאמור, השמיעה את אותם איומים קשים.

המשיבה פעלה באופן נמרץ ולאחר שחקרה את המתלוננת, חקרה אף את המשיב והגישה בתוך יומיים את כתב האישום נשוא בקשה זו.

לאחר שפרטתי את הדברים האמורים, הרי ניטל העוקץ מטענתו של המשיב בדבר התנהלות מכוונת ושערורייתית של המשיבה. כאן המקום לציין כי אכן ראוי היה שבדיון מיום אמש, הדבר יובא לידיעת התובע שהופיע בבימ"ש בדימונה,אולם כאמור מדובר בפרקי זמן קצרים, כאשר מוכן אני לקבל שלא היה סיפק לעדכן אותו תובע. ממילא אין בכך כדי לשנות את התמונה הראייתית לפיה המשיב כחלק "מתכניותיו" מייד לאחר יציאתו מן הכלא, עתיד לבצע את אשר פרט.

לגופם של דברים, הרי נדמה כי המסוכנות הנשקפת מן המשיב, נוכח איומים אלו, ונוכח איומיו מיום 11.9.11 גם בהינתן שדווחו באיחור הינה ברורה ומוחשית.

הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח התיאור אותו מוסרת העו"ס בדבר האופן הרגוע בו מסר את הדברים, כלאחר יד כך שלא ניתן כי זה אמר את הדברים תוך סערת רגשות. זאת לציין, כאשר מדובר במי שלחובתו עבר פלילי הכולל 6 הרשעות קודמות, שעניינן עבירות אלימות, איומים, ואף ריצה מס' עונשי מאסר בגינם.

בעניין זה, שימת לב לכך כי רק ביום 7.7.11 נידון עניינו של המשיב בגין תלונה ביחס לאותה מתלוננת אשתו, ואף הוטל עליו עונש של 7 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונש מאסר על תנאי, אלה לא מנעו ממנו לנקוט ונדמה כי את איומיו יש לקחת בכבדות ראש וברצינות, ובודאי שאין מקום להורות על שחרורו.

ב"כ המשיב ביקש כי בימ"ש באופן בלתי אמצעי יתרשם מן המתלוננת אשר נמצאת באולם, ביחס לכך שמתי לנגד עיני את דבריה במשטרה בה היא מציינת את החשש שלה ממנו, את דוח' הערכת המסוכנות אשר בו עולה תמונה לא פשוטה ביחס להתנהלות המשיב אל מולה וכן כי זו ראתה לנכון לדאוג מבעוד מועד להוציא צו הרחקה, כך שהדברים ברורים מאליהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>